הכותל (hakotel)
עמדה נערה מול הכותל
amda na'ara mul hakotel
שפתיים קרבה וסנטר
sfatayim kirva ve'santer
אמרה לי תקיעות השופר חזקות הן
amara li teki'ot hashofar chazakot hen
אבל השתיקה עוד יותר
aval hashtika od yoter
אמרה לי: ציון הר הבית
amara li: tziyon har habayit
שתקה לי: הגמול והזכות
shetka li: hagmul ve'hazchut
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
u'ma she'zahar al mitzcha bein erevayim
היה ארגמן של מלכות
hayah argaman shel malchut
הכותל, אזוב ועצבת
hakotel, azov ve'atzvat
הכותל, עופרת ודם
hakotel, ofrat ve'dam
יש אנשים עם לב של אבן
yesh anashim im lev shel even
יש אבנים עם לב אדם
yesh avanim im lev adam
עמד הצנחן מול הכותל
amad hatzanchan mul hakotel
מכל מחלקתו רק אחד
mikol machlakato rak echad
אמר לי: למוות אין דמות אך יש קוטר -
amara li: lamavet ein dmoot ach yesh koter
תשעה מילימטר בלבד
tesha milimetr bilvad
אמר לי: אינני דומע
amara li: eineni doma
ושב להשפיל מבטים
u'shav lehashpil mabatim
אך סבא שלי, אלוהים היודע
ach saba sheli, elohim hayodea
קבור כאן בהר הזיתים
kbur kan behar hazeitim
הכותל, אזוב ועצבת
hakotel, azov ve'atzvat
הכותל, עופרת ודם
hakotel, ofrat ve'dam
יש אנשים עם לב של אבן
yesh anashim im lev shel even
יש אבנים עם לב אדם
yesh avanim im lev adam
עמדה בשחורים מול הכותל
amda b'shchorim mul hakotel
אמו של אחד מן החי ר
imo shel echad min hachai
אמרה לי: עיני נערי הדולקות הן
amara li: einai na'arei hadolakot hen
ולא הנרות שבקיר
velo hanerot she'bakir
אמרה לי: אינני רושמת
amara li: eineni roshmet
שום פתק לטמון בין סדקיו
shum petek latmon bein s'dekav
כי מה שנתתי לכותל רק אמש
ki ma she'natati lakotel rak emesh
גדול ממילים ומכתב
gadol mi'milim u'mikhtav
הכותל, אזוב ועצבת
hakotel, azov ve'atzvat
הכותל, עופרת ודם
hakotel, ofrat ve'dam
יש אנשים עם לב של אבן
yesh anashim im lev shel even
יש אבנים עם לב אדם
yesh avanim im lev adam
O Muro das Lamentações
Uma jovem ficou em pé diante do muro
Lábios próximos e queixo
Disse-me que os toques do shofar são fortes
Mas o silêncio é ainda mais
Disse-me: Sião, a casa de Deus
Silenciou-me: a recompensa e o mérito
E o que brilhava em sua testa ao entardecer
Era púrpura da realeza
O muro, musgo e tristeza
O muro, chumbo e sangue
Há pessoas com coração de pedra
Há pedras com coração humano
O paraquedista ficou em pé diante do muro
De toda a sua unidade, apenas um
Disse-me: a morte não tem forma, mas tem diâmetro
Apenas nove milímetros
Disse-me: não estou chorando
E voltei a desviar o olhar
Mas meu avô, Deus que sabe
Está enterrado aqui no Monte das Oliveiras
O muro, musgo e tristeza
O muro, chumbo e sangue
Há pessoas com coração de pedra
Há pedras com coração humano
Uma mulher de preto ficou em pé diante do muro
Mãe de um dos vivos
Disse-me: os olhos do meu menino estão acesos
E não as velas na parede
Disse-me: não estou escrevendo
Nenhum bilhete para colocar em suas fendas
Porque o que dei ao muro apenas ontem
É maior que palavras e cartas
O muro, musgo e tristeza
O muro, chumbo e sangue
Há pessoas com coração de pedra
Há pedras com coração humano