סוף קיץ (sof hakayitz)
כבר הקיץ חלף
kvar hakayitz chaleif
כבר טסים מעליו
kvar tasim me'alav
ברבורי הענן בשרשרת
barburei ha'anan b'shar'sheret
כבר כמש הדרדר
kvar k'mash hadardor
ועמוד המטר
ve'amud hamatar
מעבר לאופק ניצב
me'ever la'ofek nitzav
העולם מתלבלב
ha'olam mitlablev
אך מסכית עוד הלב
ach maskit od ha'lev
לתוגה שבעין נקשרת
letuga she'be'ayin nik'sheret
כשהקיץ חלף
k'she'hakayitz chaleif
ומקרקע נשלף
u'mikarka nishlaf
להבו הצחור של חצב
lehavo hachachor shel chatzav
בגנות כבר מונה אדמה את ולדיה
b'ganot kvar moneh adama et val'deha
בגרנות החציר על עצמו נערם
b'granot hachatzir al atzmo na'arim
בשדרות משליכה צפצפה את בגדיה
b'shderot mashlikha tzafzefa et bigdeha
בגדרות מעלות הכבשים את צמרן
b'gedarot ma'alot hakvasim et tz'mran
בכרמים מקפלות הגפנים את עליהן
b'kramim mekaflot hag'fanin et aleihen
בתלמים משחימה אדמה קו לקו
b'talmim mash'khima adama kav lakav
בגבהים הלילות כבר עוטים מעיליהם
b'gabehim halaylot kvar ot'im me'ileihen
בנכאים חלילו של הרוח נתקף
b'necha'im chalilu shel haru'ach nitkef
כי הקיץ חלף
ki hakayitz chaleif
כי רוחף מעליו
ki ru'achaf me'alav
מפרשו הסמוי של החורף
mifraso hasamuy shel h'oref
מתקצרים הימים
mitkatzrim hayamim
ובנפש הומים
u'benefesh homim
כיסופים ותוגות כמיתר
kisufim u'tugot k'mitar
וצופה לו איכר
v'tzofeh lo ikar
איך בבוקר הקר
eich b'boker hakar
הקיץ מפנה את העורף
hakayitz mafneh et ha'oref
וכברת אדמה
u'k'veret adama
שדמו בדמה
sh'damu b'dama
מחכה לזרעים ומטר
mechake le'zer'aim u'matar
בגנות כבר מונה אדמה
b'ganot kvar moneh adama
Fim do Verão
Já o verão passou
Já estão voando sobre ele
Os cisnes das nuvens em cadeia
Já a seca se instalou
E a coluna da chuva
Além do horizonte se ergue
O mundo tá confuso
Mas o coração ainda escuta
A tristeza que se liga aos olhos
Quando o verão se foi
E do chão é puxado
A lâmina branca do alho
Nos pomares a terra já conta seus filhos
Na colheita a palha se acumula
Nas alamedas a álamo joga suas roupas
Nos cercados as ovelhas sobem com sua lã
Nos vinhedos as videiras dobram suas folhas
Nos sulcos a terra escurece linha por linha
Nas alturas as noites já vestem seus casacos
Na tristeza, a flauta do vento é atacada
Porque o verão se foi
Porque paira sobre ele
A vela invisível do inverno
Os dias estão encurtando
E na alma ressoam
Saudades e tristezas como cordas
E um agricultor observa
Como pela manhã fria
O verão vira as costas
E um pedaço de terra
Que se misturou ao seu sangue
Espera pelas sementes e pela chuva
Nos pomares a terra já conta